מכירה: Auction 138 תאריך המכירה: 17.07.2010 Item: 98

מאיר גור אריה

1951 – 1891 תפלת הדרך, 1925 בקירוב, קרמיקה בצלאל, מסגרת בצלאל, 87X87 ס”מ, חתום: קרימקה / בצלאל. מקור: נכדתו של האמן. את ציור-הצללית בשחור-לבן, ”תפילת הדרך”, הדפיס מאיר גור-אריה לראשונה ב-8 ביוני 1922, בשער הגיליון השמיני של כתב-העת הירושלמי, ”החיים” (שאותו אייר דרך קבע). מאז, זכתה הצללית לפופולאריות ארצישראלית נרחבת בצורת גלויה, או הדפסה על לוחית עץ ועוד. עתה אנו פוגשים בגלגולו של הדימוי לאריחי קרמיקה מזוגגים, שנוצרו ב”קרמיקה בצלאל” (שבהנהלת יעקב אייזנברג) במחצית שנות העשרים. כבר במבט ראשון ברור לנו שגור-אריה המיר את הרקע של הצללית המקורית (עץ ומבנה חורבתי) ברקע אחר: שהתימני הזקן חולף עתה על פני צורה אורנמנטית של עץ ולרקע צללית הר כתומה שבראשה צריח-מגדל. אנו מכירים את ההר הזה – ”ירושלים” – מאריח קרמיקה בודד, גרסה מיניאטורית של העבודה הנוכחית שעוצבה בידי גור-אריה ל”קרמיקה בצלאל” באותה עת. אך, הר דומה ביותר ובאותו גוון נגלה גם בצד שמאל של ”וגר זאב עם כבש” – תמונה גדולה של אריחי קרמיקה שנוצרה בידי אייזנברג לפי עיצוב של… זאב רבן, אף הוא מ- 1925 בקירוב. והרי לנו מפגש אמנותי ”בצלאלי”. יודגש: צלליותיו של גור-אריה שמשו, לא אחת ולא שתיים, ללוחות הקרמיקה של אייזנברג – צללית קין החורש, צללית רות המואביה, צלליות של פסטורלה, המרגלים, שיירת גמלים ועוד ועוד. גור-אריה וזאב רבן (שניים ששימשו מורים ב”בצלאל” והיו שותפים, מאז 1923, ב”בית מלאכה לאמנות אינדוסטריאלית”) הרבו לספק לאייזנברג ציורים לצורך לוחות הקרמיקה שהפיק ב”קרמיקה בצלאל”. מכאן הקרבה הגדולה של חלק מהעבודה הנוכחית גם לסגנונו של רבן, כגון בעיצוב הטיפוגרפי של הכותרת ”תפילת הדרך”, או בצורת העץ האורנמנטי, דמוי התכשיט, שכדוגמתו נחזור ונאתר, למשל, במרכז העבודה הקרמית של רבן/אייזנברג – ”וגר זאב עם כבש”. זאת ועוד: הסגנון ה”בצלאלי” יאובחן בעבודה הנוכחית בצמד המדליונים הסימטריים התחתונים – סמל מנורת המקדש כפי שסוגנן בידי יעקב שטארק עוד מאז ימי השטיחים והקליגרפיות המוקדמות של ”בצלאל”. שני המדליונים הסימטריים העליונים בצורת כוכב מופיעים משני צדדיו של קימור מזרחי הנשען על שני עמודים ”דוריים” והמעוצבים בפרספקטיבה מוחרפת: זוהי נקיטה ”בצלאלית” שגורה ב”מסגרת” מצוירת של ארכיטקטורה אוריינטלית, המבטיחה מבט כמו מבעד לעדשה של ”מקדש”. לא פחות מכן, זוהי אקלקטיקה ”בצלאלית” אופיינית של מיזוג המזרח והקלאסיקה הרומית (וראו בהקשר זה גם את האורנמנט ה”רומי” המקיף את העבודה הנוכחית במסגרת הפנימית שלה, ואשר נגלה אותה בלוחות קרמיקה נוספות של ”קרמיקה בצלאל”, כגון במסגרת הפנימית של ”ירושלים בין החומות”, בית לדרברג, תל-אביב, 1925. כאן גם נשוב ונמצא את העמודים הדוריים ואת המדליונים של הכוכב). באשר לדימוי המרכזי: תימנים היו פופולאריים ביותר ב”בצלאל”, בין כנושא אקזוטי לייצוגו של הווי ארצישראלי ובין כאומנים במחלקת הכסף (גם אם דוכאו כאן מבחינת המבע התימני האותנטי). שהתימנים גישרו בין המודל הערבי, שנוכס ב”בצלאל” לייצוג גיבורי התנ”ך, לבין הנוכחות היהודית המתחדשת בארץ, ומכאן שכיחותם הרבה ביצירותיהם של מורים ותלמידים במוסד וגיוסם לתפקידים תנ”כיים למיניהם. באשר לטכניקת הצללית: את זו אימץ גור-אריה ליצירתו ב- 1922 ובזכותה עשה לו שם ביישוב המקומי, בפרט בעקבות סדרת ”החלוצים” מ- 1925. אומנם, מרדכי נרקיס קישר את שפת הצללית של גור-אריה למסורת היהודית של מגזרות הנייר, אך דומה שאת מדיום הצללית אימץ גור-אריה, ככל הנראה, מאמן צלליות יהודי נודע שפעל בגרמניה, האנס בּרָאש, מי שצלליותיו פורסמו לא אחת בכתב-העת הציוני, ”אוסט אונד ווסט”. תושווה, למשל, צללית המחמר התימני מהעבודה הנוכחית של גור-אריה לצללית ”היהודי הנודד” שעיצב ה.בראש ב- 1910, ובה נראה היהודי פוסע עם תרמיל על שכם לרקע מסגד ועצי תמר רחוקים ומוקף בעיטור שער אורנמנטי-יוגנדשטילי (מגן-דוד בראשו). ככלל, העבודה הנוכחית של גור-אריה ואייזנברג היא עבודה ”בצלאלית”, שאין אופיינית ממנה, ואשר מאשרת את שיתוף הפעולה ה”בצלאלי” בין מורי המוסד ומחלקותיו, בין אמנות לבין אומנות, ומעל לכל – מאשרת אידיליה ארצישראלית מזרחית, הטובלת באופטימיות ציונית מלבבת של ימי העליות השלישית והרביעית. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $ 15,000 - 20,000

נמכר ב: 16100

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם