מכירה: Auction 140 תאריך המכירה: 29.01.2011 Item: 44

יוחנן סימון

1976 – 1905 חגיגת יום העצמאות בקיבוץ, 1950 , שמן על בד, 59X76 ס”מ, חתום ומתוארך. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. ספרות ותערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 – ינואר 2010 , עמ’ 340 (מצולם). – ”עבודה עברית – אמנות ישראלית משנות ה – 20 עד שנות ה – 90” , משכן לאמנות עין חרוד, ינואר – יוני 1998 , גליה בר אור, עמוד 81 (מצולם) . סימון עודנו חבר קיבוץ גן-שמואל ועודנו מבקש לשלב בין האידיאליזציה של חיי הקיבוץ לבין ערכים ציוריים לשמם, כאלה שיהלמו את חבר תנועת ההפשטה, ”אופקים חדשים”, שהוקמה שנתיים קודם לכן. ב- 1950 סימון הוא בשיא כוחו כאמן המרכזי של התנועה הקיבוצית ו”השומר הצעיר”. ציורי קיר רבים שלו כבר מקשטים אולמות אוכל בקיבוצים, בקני ”השומר הצעיר”, בבית-חרושת ”שמן” בחיפה, בכיתות לימוד בגבעת-חביבה, בתערוכות אידיאולוגיות שונות, ועוד. סימון מכור כולו לייצוג חיי הקיבוץ כאוטופיה שהוגשמה. ציורו הנוכחי מאחד טבע בריא ושופע עם תרבות בריאה ופריונית. הוא סוגר כמעגל על עולם שכולו טוב: שני העצים האגפיים נתמכים בשתי אימהות וילדיהן ובמסגרת מאסיבית של הקהילה הקומונאלית, שהיא בבחינת משפחה מורחבת. הנה כי כן, משפחתיות עומדת בגרעין תפיסתו של סימון את הקיבוץ, ובהתאם, הוא מדגיש בציורו את מוטיב ההורים וילדיהם. המיחבר היציב (סימטריה, מעגל פנימי) אומר יציבותה של חברה, בה במידה שהצבעוניות החמה, שבסימן חומים, אדומים וצהובים, אומרת חום אנושי. הציור משתלב בסדרת ציורים של סימון בנושאי חגים וטקסים בקיבוץ. סביר, שמחולם של הצעירים במרכז בוים על ידי החברה צשקה רוזנטל, שהייתה ממונה בגן-שמואל על עיצוב החגים והמחולות. ”ציוריו של סימון, המתארים את המחולות בחגיגות הביכורים ובחגיגות יום העצמאות קיבעו את המסורת כתמונה בזיכרון וכרגע שיא בחיי הקהילה.” (טלי תמיר, ”יוחנן סימון: דיוקן כפול”, מוזיאון תל-אביב, 2001 , עמ’ 87) בציורו הנוכחי מאזן סימון את תנועת המחוללים בסטאטיות של חברי הקיבוץ הסובבים. לצד השטחת הצבעים וסיגנוּן הדמויות )תוך ויתור על פרטים לטובת ”כלליות”(, מבליע סימון בציורו מבנה סמוי של אנכים העונים לרבדים האופקיים והיוצרים רשת בלתי נראית. צורה מופשטת ותוכן ריאליסטי שולבו לתפארת מדינת ישראל. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $40,000 - 60,000

נמכר ב: 96600

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יוחנן סימון

יוחנן סימון הוא צייר יליד גרמניה שהפך למזוהה במיוחד עם התנועה הקיבוצית ועם הריאליזם הסוציאליסטי. סימון נולד בשנת 1905 ובשנת 1936 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ גן שמואל, שם מצא עצמו עוסק במגוון עבודות, אך כמעט ולא מצייר. יחד עם זאת הכישרון הרב שלו לא נעלם מעיני קברניטי "הקיבוץ הארצי" ואלה גייסו אותו לטובת האדרת התנועה הקיבוצית באמצעות האמנות. הוא צייר כרזות מלאות פאתוס ל"שומר הצעיר", ציורים המציגים את הווי הקיבוץ כמוצלח במיוחד ובפרט סצנות משפחתיות המשלבות אושר ואינטימיות, וכן יצירות המפארות את ערך העבודה ואת יופיה של האדמה (בפרק זמן שזכה להגדרה "התקופה החומה"). כך סימון נבחר לצייר את הכרזה הרשמית של יום העצמאות הראשון וכן כרזה לאחד במאי 1950. ב-1953 ביצע סימון מפנה משמעותי נוסף, הן מבחינת אורח החיים והן מבחינה סגנונית – הוא נפרד מאשתו הראשונה, עבר לתל אביב, והחל לצייר בסטודיו שלו (ששכן בשדרות רוטשילד 125, במרחק קצר מאוד אגב מביתו של צייר מפורסם אחר, יוסל ברגנר) בסגנון שונה לחלוטין מזה שאפיין אותו בקיבוץ. יצירותיו בתקופה זו הפכו מודרניים, מופשטים, צבעוניים מאוד ומלאי אופטימיות – בעיקר בהשפעת המסע לדרום אמריקה – ולקראת סוף ימיו אף עבר סימון לציורים סוריאליסטיים נוסח חואן מירו. סימון ידוע גם בציורי הקיר גדולי המימדים שלו להם נחשף בנסיעותיו לניו יורק ואיטליה. בשנת ה- 50 יצר מס' ציורי קיר באוניברסיטאות, מפעלים ומבני ציבור, ואף על אניות של חברת צים. במסעותיו לדרום אמריקה יצר גם ציורי קיר ידועים בברזיל וארגנטינה.