מכירה: Auction 142 תאריך המכירה: 02.07.2011 Item: 127

משה גרשוני

,1988 ,If it Die שמן וטכניקה מעורבת על קרטון, 133X205 ס"מ, חתום, מתואר ומתוארך מאחור. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. תערוכה וספרות: משה גרשוני, מיכאל הסנקלבר – ספטמבר – נובמבר 1989 – מס' 15 (מצולם). המילים הכתובות בראש הציור מקורן ב"הבשורה ליוחנן" (י"ב, 24), בפסוק האומר:"אָמֵן, אָמֵן אני אומר לכם! גרגר חיטה, אם לא יפול לתוך הארץ ולא ימות, לבדו יישאר; אך אם ימות, יוציא זרע רב." הפסוק, ששימש גם כמוטו לרומן של דוסטוייבסקי, "האחים קרמזוב", נאמר מפי ישו, ומייחס למוות כוח פריון בהקשר למותו הצפוי של ישו והתפשטות תורתו ("ואז בהינשאי מעל הארץ אמשוך כולם אלי." – שם, פסוק 32). משה גרשוני ציירב – 1988 מספר ציורים עם מוטיב לשוני זה, בהם הותיר חלק נכבד מהקרטון מוצף לכה – ביטוי לאין שהכותרת מכוונת אליו, ולא פחות מכן, ביטוי לרוח אינסופית. אך, לתוך המרחב הריק בציוריו הנדונים של גרשוני חודרים בסערה קווי מכחול כחולים וספונטאניים, הפורצים לשטח מאגפיו, עם או בלי סימני שאלה וסימני קריאה. בציור הנוכחי, סימן הקריאה וסימן השאלה האדומים שבתוך העיגול הלבן (מָאור שמימי?) חוברים למילה האנגלית is – "הינו" – אשר כמו מאשרת בדם את שיבוח המוות (לחילופין, במיקומם העליון, הנישא, אפשר שסימן השאלה וסימן הקריאה מסמנים יישות אלוהית, כאשר ה"הינו" מאשר את הגדרת אלוהים את עצמו באוזני משה כ"אהיה אשר אהיה"). כתמים אמורפיים שחורים, כאוטיים ודמויי עופות-טרף מרחפים בין מילות הבשורה, לצד שני חרמשי ירח שחורים, והם כמו נושאי או מביאי הבשורה המרה-מושיעה, הצפה לה מעל לרקע הצהבהב (המזוהה בציורי גרשוני עם מיצי גוף). הקווים הכחולים הפרועים, הפורצים מהצדדים, נראים לנו, ספק כצמחייה וספק כסילון נוזלי. דומה, שהכתם המרכזי הנוסף (בירוק-כחול-לבן), הפורץ במרכז תחתית הציור, מחזק את האסוציאציה האורגאזמית, שהחץ העולה ממנה אל עבר הפסוק כמו בא לאשר את "יוציא זרע רב" מהפסוק הנ"ל. גרשוני מצייר, אכן, ציור של ארוס ומוות, מאשר יצר-מין מתוך יצר-מוות ומבטא בזאת את שני כוחות תת-ההכרה הגדולים המפעילים ומנביעים את יצירותיו משנות השמונים. מעֵבר למבע האישי התהומי, לפנינו ציור רליגיוזי, המשלב כוחות הרס ובריאה, קץ ובראשית, ברמה תיאולוגית נשגבה. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $6 - 9,000

נמכר ב: 28750

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: משה גרשוני

משה גרשוני נולד ב-1936 בתל אביב לשני הורים יוצאי פולין, הוא גדל בבית חילוני אך התחנך במוסדות דתיים ולאורך ילדותו גדל בצל השואה ואלו יבואו לידי ביטוי בעבודותיו בעתיד. דרכו האמנותית של גרשוני החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בעבודות פיסול מופשטות במסגרת "מכון אבני" בה לימדו חברי קבוצת "אופקים חדשים". ב-1969 הוצגה תערוכת היחיד הראשונה של גרשוני במוזיאון ישראל אשר כללה ציורים ופסלים מופשטים המבטאים את השפעת ה"פופ- ארט" על גרשוני. כעשור מאוחר יותר גרשוני יוצר עבודות ומייצבים פיסוליים וגופניים אשר הושפעו מהאמנות המושגית ובו בזמן התייחס גרשוני גם לערכים הפוסט- מנימליסטים והפורמליסטים של התקופה והדגיש את חשיפת תהליך העבודה של האמן כמובן תוך שמירה על המאפיינים הצורניים של האמנות המושגית כגון שימוש בטקסט, סדרתיות והדגשת המימד הרפלקסיבי של העבודות. בהמשך הכניס גרשוני תכנים שחרגו מן הייצוג האמנותי ה"טהור" והופיעו ביצירותיו התייחסויות אישיות לאמן ולמשפחתו. בשנים אלו היה גרשוני חבר בקבוצת "מצר – מסר" אשר עסקו בבעיות פוליטיות וחברתיות וב-1972 החל גרשוני ללמד במחלקה לאמנות ב"בצלאל" והיה אחד מהמורים המרכזיים שעודדו את תלמידיהם ליצור אמנות פוליטית וכתוצאה מכך פוטר מעבודתו. לאחר מכן עבר גרשוני ללמד ב"מדרשה" ברמת השרון ובמשך אותן שנים הציג מיצבים רבים בגלריות ומוזאונים. בשנת 1977 החל לעסוק בזיכרון השואה ואף הציג בביתן הישראלי בביאנלה לאמנות בונציה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 ניתן לראות שינוי רב בעבודתיו, שימוש בצבע אדום, התייחסות לשואה, וציון סמלים אישיים, ציוניים, מוסלמיים ונוצריים. כל זאת תוך שיתוף נקודת מבטו שלו על עצמו אשר מובילה להכרתו כהומו-סקסואל ומביאה ביצירותיו את הדיון על זהות. במקביל עסק גם בהדפסים אשר גם בהם שילב טקסטים מכתבים יהודיים ואלמנטים איקונוגרפיים. ב-2003 נבחר גרשוני לקבל את פרס ישראל על עבודתו בתחום הציור אך לאחר סירובו להשתתף בטקס נלקחה ממנו האפשרות לקבל את הפרס. בהמשך ולאחר למותו הוצגו יצירותיו בתערוכות שונות בארץ ובעולם. גרשוני בולט בעצם היותו אמן מחדש אשר נוגע בתכנים פוליטיים, חברתיים ואישיים וכמי שהשפיע על האמנות הישראלית להשתחרר מהאיפוק ולהציע שפע של רגש על נושאים שונים בחברה הישראלית.