מכירה: Auction 142 תאריך המכירה: 02.07.2011 Item: 144

אייקה בראון

ללא כותרת, שמן חבל וטכניקה מעורבת על בד, 204X171 ס”מ. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. בפאריז של 1959 התקרב אריאל איקה בראון בן ה- 22 לשפת ”הריאליזם החדש” (הגרסה הפאריזאית ל”פופ-ארט” האמריקאי), כשם שהיה סמוך לעשייה של יגאל תומרקין, שפעל אף הוא באותה עת בפאריז. איקה החל ”לרכוש את המציאותי” (בלשונו של פייר רסטאני, התיאורטיקן המוביל של ”הריאליזם החדש”) כאשר החל מדביק לבדיו שקים, חבלים, קרשים, בובות, שיירי פסולת של חברת השפע, שאותם מצא ברחובות העיר ובשווקי הפשפשים. כתב יונה פישר על מפנה 59 של בוגר ”בצלאל החדש” המגיע לפאריז: ”כך נערמו תחילה באטלייא בפאריז שקים, מסמרים, חבלים וקרשים, ’אובייקטים’ אלמוניים, זולים, אינפורמטיביים, (…) מוצרים אלה הוסיפו למשמעותו הראשונה של ’האובייקט’ את משמעות הפונקציה: הם היסוו את תכונותיו האקספרסיביות מאחורי מסכה.” (מבוא לספר ”איקה”, מסדה, תל-אביב, 1967, ללא מספרי עמודים) אלא, שאיקה בא אל האובייקט ממסורת של הפשטה אקספרסיוניסטית, והשילוב של משיחות מכחול ואובייקטים ביצירתו היה דרמטי וסובייקטיבי, שלא כחזות וכמבע האל-אישיים של ה”פופ-ארט”. הבדים השחורים של איקה בראון נוצרו לאחר תקופת הפשטות (קולאז’יות וחומריות – עם נקיטה בפוליאסטר או בוויניל פלסטי) שיצר בסימן חום. עתה עבר לשחור, כשהוא מצרף ל”כוחות החושך” את הפרגמנטים הפסוודו-פונקציונאליים של החפצים והוא מעביר את הציור לרמת אסמבלאז’. דרמטיות, טרגיות ונוכחות של מוות בקעו מתוך תנופת המכחול האפל, הקרעים והשברים, שלא לדבר על ראשי הבובות שהודבקו אף הם. כתב פייר רסטאני ב- 1965 על המפנה הנדון: ”מעתה יילך ויתגבש המניע המרכזי של איקה: תחילתם המתמדת של החיים על גבול המוות (…), הוויה אקזיסטנציאליסטית על גבול הישארות-הנפש…” (שם). וב- 1966 יוסיף חיים גמזו: ”בובותיו של איקה כאילו לוחשות לנו כי יש אמנם חרדה בעולם, יש אימת חורבן ופחד-הבאות…” (קטלוג תערוכת איקה במוזיאון תל-אביב). ואכן, ראו את העבודה הנוכחית, מהמרשימות שיצר איקה מעודו: על חלקו העליון של הקנבס הלבן הדביק האמן בדי שק שחור התפורים זה לזה בגסות (במסורת אלברטו בורי, אמן ההפשטה החומרית האיטלקי). מתוך בד שחור זה פורצים ומשתלחים גלי צבע שחור (בשוליהם מגיח בתנופה סילון אדום-ורמיליון כפציעת דם). הכתם השחור עבה בחומריות הפוליאסטר והוא משולל כל רסן בבחינת ”פעולה” בלתי מודעת, פוגש-מתנגש בגלים משתלחים של צבע לבן עבה. ”מכתשים” עגולים נפערים על המשטח כאירוע וולקני היולי (את תחתית ה”מכתש” הגדול ריפד איקה בפיסות שטיח פרסי). בראש העבודה הדביק איקה חבל עבה ושחור (חלקו מצופה ביוטה השחורה) המתפתל כשנחש שטני בלב אקט הבריאה הכאוטית הזו בה נלחמים כוחות החושך בכוחות האור. הנה כי כן, איקה ביטא בציורו האסמבלאז’י הזה אקט יצירתי של חירות ומימוש אני אקזיסטנציאליסטי, עמידה חופשית-אותנטית (ברוח הזמן ההוא של ”הרובע השמאלי” של פאריז), התייצבות אינדיווידואלית מול כוחות התוהו והאבסורד. אך, לא פחות מכן, איקה ביטא בציורו זה אקט של בריאה אפלה, תשובה מורבידית ודמונית לבריאה האלוהית שבסימן האור. אצל איקה הרוח עודנה על פני תהום של תוהו ובוהו, והיוצר האמן עונה לאלוהים בתשובה של פסימיות קיומית. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $3,000 - 5,000

נמכר ב: 2990

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם