מכירה: Auction 144 תאריך המכירה: 28.01.2012 Item: 147

מיכאל גרוס

דמות בירוק (הפסל שמואל הר-אבן), 1960 , שמן על בד, 160.5X100 ס”מ, חתום. חתום מתואר ומתוארך מאחור. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. הדמות המופשטת הזו היא זו של הפַסל, שמואל הר-אבן. גרוס צייר אותו ב- 1960 בעין-הוד, כפר האמנים בו החזיק סטודיו מאז מחצית שנות ה- 50 . הר-אבן – אמן שפיסל בעץ ובאבן פסלים מופשטים, אך גם פרגמנטים סמי-פיגורטיביים של גוף האישה – התגורר ויצר אז בעין- הוד, בטרם עבר לירושלים (בסביבות 1970), שם פיסל בעיקר באבן המקומית, הציג בגלריה ”נורה” ובבית-האמנים ונפטר בשנות ה- 80 . מאז נשכח. הדיוקן המעולה הנוכחי הוא אחד מהציורים המופשטים-למחצה של דמויות בגוף (כמעט) שלם, שאותן ייצג גרוס בגודל של (כמעט) אחד לאחד. בלטו בסדרה זו של ציורים דיוקנאות האב של הצייר (שנרצח ”מאורעות” 1939) – פיגורה חזיתית ואנכית, שאותה מיקם הצייר בימין הבד, עת חלקה הבלתי נראה חורג מהשוליים. גרוס ניסח סוג של פיגורטיביות מינימליסטית ביותר, בה הודחו פרטים אנטומיים לטובת משטחי צבע דו-ממדיים, אשר בשנות ה- 60 המוקדמות צוירו עדיין ברובם במשיחות מכחול אקספרסיביות ליריות (דוגמת דיוקן אב-האמן מ- 1963 , אוסף מוזיאון ישראל. והשוו גם לדיוקן אחר של אבי האמן, שצויר ב- 1960 ונמצא באוסף מוזיאון חיפה). כנגד זאת, ציור כמו אישה וגזע עץ” מ- 1961 שבאוסף יוסף חכמי, תל-אביב )שוב, אנך ראש וגוף חזיתיים, צמודים לשוליים ימיניים של הבד ומושטחים עד תום (נעדר ברובו סימני משיחות מכחול. יותר ויותר, יוותר גרוס על נוכחותו הדינאמית של המכחול ויסתפק במיחבר הדו-ממדי השקט והעדין. בהצבת הדמות בשוליים, שנענתה בחלק אחר מדיוקנאותיו של גרוס בהצבתה הרזה במרכז הבד, יש משהו מכמיר לב: משהו במיקום בצד מצהיר מעין נוכחות נסוגה, חלקית, מהוססת, כמעט נוכחות-עונשין, ולבטח – ענווה קיומית. כי כל הצבה שכזו בשוליים כופה על הדמות התמודדות עם מרחבי אין שלשמאלה. אדם כנגד האינסוף. הקומפוזיציה הטעונה הזו של דחיקת הדמות לקרן ימנית חזרה בציורי הדיוקן של גרוס לאורך עשרות שנים, כשהיא תומכת ברגישות חושית נדירה למתח בין משטחי הצבע. על יחסו לדמויות המצוירות סיפר גרוס: ”אני מצייר אדם שאני יושב איתו ונוצר איתו קשר, שאני מרגיש אותו ומכיר אותו, ואז לפתע אני רוצה לומר משהו. למעשה, אני לא מצייר את האדם עצמו, אלא אומר או קובע משהו באמצעותו. {…} אני חי את האדם שמולי. זהו יצר של ספיגת האדם, ההנאה שבספיגה.” (מתוך: מרדכי עומר, ”מיכאל גרוס”, מוזיאון תל-אביב, 1993 , עמ’ 52). הדיוקן הנוכחי מנסח את דמותו של שמואל הר-אבן רק באמצעות הכיסוי של בגד וכובע, שאוחדו והושטחו בגוון הירוק-חאקי וללא כל הבחנות נוספות. פני הר-אבן אוינו וכמו נבלעו במעטפת הרקע הריק. ובכל זאת, מבנה הביגוד מסגיר אישיות אינדיבידואלית. כדרכו בציור ובפיסול לכל אורך יצירתו, גרוס תופס את ההווייה ברגישות עצומה על גבול האין. שם, על הסף הדקיק שבין היש והאין, הוא פורט על נימי נפשנו ומזמֵָן לנו חוויה שהיא פיזית ומטאפיזית גם יחד, חושית וטרנסצנדנטלית. וכלום כבר ציינו, שהציור הזה יפה להפליא? גדעון עפרת

הערכת מחיר: $15,000 - 20,000

נמכר ב: 46000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם