מכירה: Auction 144 תאריך המכירה: 28.01.2012 Item: 159

מרסל ינקו

ללא כותרת, שנות ה-50, שמן על בד, 73X100 ס”מ, חתום. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. ספרות ותערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 – ינואר 2010 , עמ’ 374 (מצולם). מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ דדי ינקו, בת האמן. אמנם הציור הזה הוא ”ללא כותרת”, אך לא תתקשו לאבחן בו צורות מופשטות של ציפורים, הפשטה ”הירוגליפית” המורכבת ממספר לוחות או תאים, בהם שיכן ינקו את יצוריו. עיגולים בלתי נהירים, החוזרים בין ה”ציפורים”, תורמים לריתמוס הדינאמי של המיחבר השטוח והכמעט-קירוני הזה. ינקו צייר הפשטות עוד מאז ימיו ה”דדאיסטיים” בציריך של ימי מלחמת העולם הראשונה, וכבר מאז נשא את נטייתו לפרימיטיביסטי ולארכאי, כנגד נטייתו המקבילה לקונסטרוקטיביסטי. מאוחר יותר, בבוקרשט ובתל-אביב, פיגורטיביות אקספרסיוניסטית-פרימיטיביסטית (החייבת רבות ל”עלמות מאביניון” של פיקאסו) התקיימה, ללא כל סתירה לכאורה, במקביל לציורים מופשטים, כאשר מבקרי האמנות נטו לראות בדו-קיום זה סינתזה אחת. כך או אחרת, ההפשטות של ינקו בישראל (אליה הגיע ב- 1941 , ובאחת, הפך לכוח מוביל במודרנה המקומית ואחד ממייסדי ”אופקים חדשים”) שבו ואוכלסו במיני ”יצורים” דמיוניים פסוודו-ארכאיים, כשהם מאחדים חי-צומח-דומם במרקם של דימויים שטוחים, משלבים זוויתיות חדה עם אמורפיות אורגנית, ויוצאים בריקוד עליז ועתיר ניגודים של צבעים וצורות. ב- 1952 כתב אויגן קולב מבקר האמנות ומנהל מוזיאון תל-אביב – שההפשטות של ינקו ניזונות ”מן האנרגיות של הזמן והמקום”, מ”מרץ החיים” הישראלי וכי יש בהם ”הד לניגודים שבהווי שלנו”, ואפילו במקצב הצבעוני של ציוריו יש משהו שניתן להגדירו כ”ישראליות”. ינקו עצמו התבטא בספטמבר 1946 , בראיון עם קולב, ודיבר אודות השפעת הנוף הישראלי ו”מוזיקת הצבעים” המקומית על ”הלך הנפש” של ציוריו. לימים, ב- 1972 , לרגל תערוכתו הרטרוספקטיבית של ינקו במוזיאון תל-אביב, כתב חיים גמזו על ציוריו המופשטים שהם ניחנים ב”אוירה פיוטית משהו, סוריאליסטית, לא במובן הספרותי של אסכולה זו (…), וירטואוזיה אורגנית, שליטה על אמצעי הביצוע, קלות במשיכת המכחול ורעננות…”. את כל הערכים הללו תוכלו לייחס לציור שלפנינו. האם זהו ציור של לול עופות? כלוב ציפורים? אין לדעת. מה שברור הוא, שלפנינו מערכת סימנית אורגנית וכמו-קדומה, החוברת לכתב-סתרים דינאמי, אביבי ואופטימי, הפועל על חושינו כתווים מוזיקליים דקורטיביים. הציור הזה הוא אחד מההפשטות הטובות יותר של ינקו. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $5,000 - 8,000

נמכר ב: 29900

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: מרסל ינקו

מרסל ינקו נולד בבוקרסט רומניה ב-1895 ואת תולדות חייו ניתן לחלק לשני פרקים עיקריים: 46 שנים באירופה ו-34 שנים בישראל. כישרונו האמנותי התגלה מוקדם ע"י מורהו יוסף איסר שהטמיע בו את יסודות האמנות הקלאסית אשר השפעותיהם ילוו את יצירותיו במשך כל חייו. ינקו ייסד את כתבי העת הספרותיים "הסמל" ו"הקריאה" בהם פורסמו רישומיו לראשונה ובגיל 20 נסע ינקו ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני בציריך וחבר לתנועת ה"דאדא" המורכבת מקבוצת אמנים אוונגרדים צעירים אשר פעלו בקברט וולטר. ינקו לקח חלק גדול בפעילויות התנועה, הציג תערוכות, פרסם מניפסטים וכתבי עת ובין היתר יצר ינקו בעצמו את המסכות שעמם הופיעו האמנים ואף השתתף במופעים. באותה התקופה ינקו היה גם חבר בקבוצת "חיים חדשים" אשר אירגנו פעילויות אומנותיות ואינטלקטואליות. ב- 1922 לאחר שבילה זמן מה בפריז, חזר ינקו לרומניה ורוב יצירותיו התמקדו במראות הנוף המקומי, דמויות כפריות ונושאים קלאסיים שטופלו באופן מודרניסטי. סגנונו התאפיין בצבעוניות כהה ואלמנטים קוביסטיים בעקבות פיקאסו וג'ורג' בראק, ובמקביל היה שותף במספר קבוצות של אמנים בני רומניה אשר קידמו את רעיונות המודרניזם. למרות הצלחתו המקצועית ברומניה, ב-1940, בתחילת מלחמת העולם השנייה, החליט מרסל ינקו לעלות לארץ ישראל יחד עם משפחתו. עם הגעתו לארץ חל שינוי רב בסגנונו הציורי והאדריכלי הודות לאור הים תיכוני שחדר לפלטת הצבעים שלו. הוא היה נוהג לשאת עימו פנקס ובו רשם את הנופים שראה ובשובו לסטודיו צייר את המראות החדשים בצבעים עזים. ציוריו מאותה תקופה מתארים את מראות הארץ ותושביה וגם את המאבק ההרואי לעצמאותו וב-1948 ייסד יחד עם אמנים נוספים כגון זריצקי ושטרייכמן את קבוצת "אופקים חדשים". ב- 1953 ינקו רצה למצוא דרך לשקם את הכפר הערבי עין חוד ושכנע אמנים ופסלים להתיישב יחד עימו בכפר. מרסל ינקו היה חלק מבית הספר "סטודיה", ובהמשך לימד במוסדות נוספים ובמסגרות לימוד שונות בעין הוד. בעשרים השנים האחרונות בחייו הוא פעל לקידום הכפר עין הוד, כתב מאמרים אודות הנושאים שהעסיקו אותו בצוריו ובשנת 1967 הוענק לו פרס ישראל על עבודתו. עבודותיו האחרונות מבטאות חזרה מוחלטת אל המופשט והגיאומטרי.