From the Village Series
172X215 ,Chromogenic Print ס”מ,
1 מתוך סדרה של 5.
מלווה באישור מקוריות חתום וממוספר 1/5 ע”י האמן.
”לאורך כל השנים יש נושא מרכזי אחד שחוצה את העשייה שלי והוא קשור למי שהוא אני ולזהות שלי; אולי בגלל שאני גבר או גיי אני מתעסק בגבריות ויש אווירה הומואירוטית ששורה על התמונות, כישראלי אני מתעסק בישראליות, אני גם יהודי ולכך הייתה התייחסות בפרויקט ”סיפורי התנ”ך”, אני אומן ולכן יש רפרנסים לתולדות האומנות ביצירה, אני מעיר פיתוח במקור ורואים את זה בלוקיישנים שאני בוחר ואני ממוצא מזרחי אז לפעמים ליהוק המצולמים הוא בהתאם.
בפרויקט ”הכפר” יש לכאורה הרגשה שהרבדים של זהותי לא באים לידי ביטוי, אבל הפרויקט הזה הוא מעין פסיכודרמה שבה הדמויות השונות הן ייצוגים שונים של עצמך. סגנון הצילום שלי מבוים והעשייה של כל תמונה היא לפי מרכיבים של הפקה קולנועית שאני בונה, החל מסקיצה, story board , ליהוק, הלבשה, איפור ותפאורה. זו הפקה לכל דבר ולכן תהליך הצילום הכולל איטי יותר. סדרת ”הכפר” כוללת 13 תמונות ולקח להפיק אותה כמעט 5 שנים, כך שאפשר לחשב בערך מה קצב העשייה של כל דימוי. בניתי כפר שהוא מטאפורה לישראל, מקום קטן שהוקם אחרי טרגדיה. אמנם הנופים ירוקים והאנשים יפים אבל יש אווירה טעונה של סוד או טרגדיה שנמצאת בין השורות והיא תמיד נוכחת למרות שאף אחד לא מדבר עליה.
פיזרתי רמזים לסוד והתמונות בתערוכה גדולות מאוד כך שאפשר להיכנס לכל הפרטים, למשל בתמונה של הבחורים שמחזיקים עטלף. הלבבות שחרוטים על הרעפים מאחורי הנערים נלקחו מלוגו של חברה צרפתית שסיפקה רעפים לבניית הישובים הראשונים בארץ, ואימצתי אותם כדי לצבוע את התמונה בסוד רומנטי, באנשים שנוגעים במיניות ותשוקה שמשתחררת בחושך, תחת
הרעפים בעליית הגג. העטלפים בתולדות האומנות מסמלים את החרדות ואת הדברים שקשורים למיניות, אלו רגעים שמשלבים סטייל עם לכלוך.”
עדי נס, מתוך ראיון עם לימור בן-רומנו, לרגל פתיחת תערוכת ”הכפר”, 2012 , אתר mako.co.il |
