מכירה: 170 תאריך המכירה: 23.06.2018 Item: 110

יחזקאל שטרייכמן

צילה, 1972 ,
שמן על בד,
130X100 ס”מ,
חתום ומתוארך.
חתום ומתוארך מאחור.

תערוכה: שטרייכמן, מוזיאון ישראל, יגאל צלמונה, ירושלים, 1987 , מס’ 23 (מצולם).

”בשנות השבעים והשמונים ממשיך שטרייכמן לפתח את השפה האמנותית שגיבש בשנות השישים. ציורו הופך לחופשי ורב-גוני יותר, אוורירי ו”אביך”. הוא ממשיך ליצור במקביל בשתי הגישות שהיו אופייניות לו גם בעבר: האחת, מהירה, ספונטנית, והשנייה איטית, מבוססת על הרוויית הצבע ועל צמיחת השכבות האחרונות על צורותיהן וגווניהן בתהליך הדרגתי מן השכבות שמתחתן. בשנים האחרונות הוא מרבה לצייר אובייקטים מזוהים, כגון דיוקנאות, בייחוד של צילה רעייתו… תהליך הציור עצמו אצל שטרייכמן הוא יצירת הסינתזה בין נגיעות המכחול, איכות הצבעים ואופי הפיגמנט שלהם והצורה. איכות הציור של שטרייכמן מותנית בהצלחת תהליך עשייה שלם, ארוך ומורכב, של מאבק עם החומר לשם השגת אחדות של אווירה, השוואת ”ניגוני” הערכים הפלאסטיים על פני כל שטח הבד על-פי מפתח (במובן המוסיקאלי אחד. תהליך הציור הוא גם ”בישול” הצבע והבאתו למאכסימום של רוויה גם כשהציור נראה בלתי מהוקצע) על-ידי עיבודו בשכבות, עד שגוונים ובני-גוונים משתקפים מבעד ומבין השכבות התחתונות ויוצרים את העושר הכרומאטי, ללא התייפייפות לשמה וללא התגנדרות מיותרת… הציור של שטרייכמן אינו וירטואוזי. גילוי ההיסוסים, הלבטים והכנות ביצירתו על-ידי הצופה הם חלק מחוויית הצפייה.”
יגאל צלמונה

הערכת מחיר: $30,000 - $50,000

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: יחזקאל שטרייכמן

יחזקאל שטרייכמן נולד בקובנה שבליטא הרוסית ולמד ציור אצל הצייר היהודי צאסן (מאסנבלום). בשנת 1924 עלה לארץ ולמד אמנות ב"בצלאל", בתום הלימודים למד אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאומנויות יפות בפריז ולאחר מכן למד באקדמיה לאמנות בפירנצה. ב-1936 עלה בשנית לארץ והתמקם בתל-אביב, שם פגש את צילה הכהן-וואלק איתה התחתן, ואותה צייר רבות לאורך השנים. שטרייכמן היה חלק מצוות מורי "מכון אבני", ממקימי בית הספר לציור "הסטודיה" וממייסדי קבוצת "אופקים חדשים", והציג בכל התערוכות הקבוצתיות של הקבוצה. שטרייכמן הוא אחד מאבות "ההפשטה הלירית" בישראל, שחיברה את הציור הישראלי עם המגמות העולמיות ועם אסכולת פריז בפרט. במהלך שנות השלושים צייר שטרייכמן בעיקר נושאים מסורתיים ופיגורטיביים, כגון ציורי דיוקן, עירום נשי, תיאורי פנים ומעט תיאורי חוץ. בציורים אלו כבר ניכר החיפוש שלו אחר הפשטה, ומשיכות המכחול בהם עזות ואקספרסיביות. עם הזמן הפכו ציוריו של שטרייכמן ליותר מופשטים, ובמקום אובייקט מרכזי הפכו ציוריו בשנות ה-50 למארג של משטחים וכתמי צבע הממלא את כל שטח הציור, שעליהם עוברים קווים רשומים במכחול או עיפרון. החל מסוף שנות ה-50 הפכו ציוריו של יחזקאל שטרייכמן למופשטים יותר ויותר, אך בכל זאת שומרים על דיאלוג עם הנוף הישראלי. עם זאת, מפעם לפעם מופיע גם בתקופה זו דיוקן פיגורטיבי. יחזקאל שטרייכמן זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי שלוש פעמים (1944, 1954 ו-1969) ובשנת 1990 קיבל שטרייכמן את פרס ישראל.