מכירה: Auction 144 תאריך המכירה: 28.01.2012 Item: 60

שלום סבא

12 השבטים, 1952 , מתווה לחלונות זכוכית, ויטראז’ מואר, אקוורל על נייר פרגמנט, 37X12 ס”מ כ”א, סה”כ 78X92 ס”מ, חתום ומתוארך. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. ספרות ותערוכה: -מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 – ינואר 2010 , עמ’ 118 מצולם. -שלום סבא, Maler und Werkmann בהוצאת ,Karlheinz Gabler פרנקפורט, עמ’ 102-105 מצולם. ב – 1953, לאחר עשרה שבועות של עבודה מאומצת, הגיש שלום סבא את הצעתו לפרוייקט קבר הרצל – מאוזוליאום המורכב ממבנה כיפתי עם קונסטרוקציית פסים ותריסר ויטראז’ים. 48 הצעות הוגשו לתחרות, וזו של סבא נפסלה כבר בשלב הראשון. במכתב כעוס לידידו מקיבוץ אפיקים, יוסף אופין, ערער סבא על העבודה הזוכה דמויית-המערה, ותמך בנקיטה בדמויות תנ”כיות המעוצבות כ”הרואיות, נטולות מימד זמן, מונומנטאליות!”. ”חבל שבעקבות כך הפכה ההגשמה של שניים-עשר השבטים וקונסטרוקציית הפסים לבלתי אפשרית. לצערי אינני רואה הזדמנות נוספת לבצעם בארצנו.”, הוסיף האמן במכתבו הזועם. בשנים 1952-1949 היה שלום סבא עסוק בניסוחה של שפה פרספקטיבית חדשה ומונומנטאליסטית ביותר, שאותה ניסח במתווי עיפרון לפי נושאים תנ”כיים (עקידת יצחק, נוח משלח את היונה, משה משבר את הלוחות ועוד). עדיין ב- 1954 עיצב סבא באשקלון קיר של פסיפס לבנים בנושא שמשון, ואילו ב- 1956 עיצב ציור קיר גדול בנושא ”יוסף ואחיו” ב”בית המלין” בתל-אביב, אף הוא ברוח התחביר הפרספקטיבי המיוחד. ללמדנו, שהוויטראז’ים של שנים-עשר השבטים מ1953- נוצרו בעיצומו של מהלך צורני ותוכני עקבי ומודע. העיסוק התנ”כי בכלל והבחירה בנושא שבטי ישראל בפרט קשורים, כמובן, לגל התנ”כי ששטף את התרבות הישראלית בשנות ה 50 -בספרות, בדרמה, בשירה, באמנות ועוד. היה זה ביטוי לרחשים הלאומיים הנרגשים שבעקבות הכרזת העצמאות, המלחמה והעליות – חידוש מלכות בית דוד, גבורת הלוחמים, קיבוץ ה”שבטים” (הגלויות וכו’). העקידות שצייר אהרון כהנא, ”מלך עברי” שצייר צבי מאירוביץ, תבליטי הבזלת ה”תנ”כיים של קסטל, ”חזון יחזקאל” של אבשלום עוקשי ועוד ועוד – כולם עומדים ברקע הידרשותו של שלום סבא לנושא התנ”כי. המתוות שיצר לתריסר הוויטראז’ים מאופיינים בזוויתיות קוביסטית-אנליטית – כמו פוסלו בני יעקב אבינו בגושי אבן אדירים. סבא מתבונן עליהם מלמטה למעלה ומעצים את נוכחותם העל-זמנית, בהעניקו לפניהם ארשת של מסיכה, הסמוכה למסיכות שעיצב להצגת ”המלך אדיפוס” ב”הבימה”, 1946 . מבלי שיציית ישירות לסמליות המסורתית של כל שבט, כפי שנוסחה בברכת יעקב לבניו ואשר מסומלת בתחתית כל ויטראז’, סבא עיצב את תריסר השבטים בסימן הבנייה, החקלאות, הדייג, ההגנה, המחול, ההגות והתפילה – מרקם חברתי-תרבותי אוטופי של חברה ישנה-חדשה ושל אמן ציוני מסור, עשר שנים קודם לאכזבתו המרה ולעזיבתו את הארץ לגרמניה בטריקת דלת. תריסר המתוות הנדונות הן יצירה נדירה מאד של שלום סבא. גדעון עפרת

הערכת מחיר: $6,000 - 8,000

נמכר ב: 20700

אינך רשום? הגישו הצעת מחיר טלפונית או השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם

אודות: שלום סבא

סֶבָּא, נולד ב-1897 במזרח פרוסיה ונפטר בשנת 1975. עסק בציור, עיצוב תפאורות ומיצבים. סבא רכש את הכשרתו האמנותית בקניסברג ובברלין. הוא ערך מסעות באינדונזיה, בפינלנד ובמדבר הנובי. בין השנים 1930-1929 הוא שהה בצרפת, ובשנת 1936 עלה לארץ והשתקע בה. במסגרת מסורת הציור הישראלית, ניתן לראות בסבא את אחד האמנים הטרום-כנעניים הבולטים. משנת 1947 עד שנת 1954 עסק סבא בחקר בעיות אופטיות במסגרת תאוריית "האובייקטיביות החדשה", שבה בנה את השטח במישורים גאומטריים המגלמים אשליות נפחיות. בשנת 1955 ובהמשך, הציג קומפוזיציות על ראייה חדשה של עצמים במרחב. שלום סבא, שעוד בעברו הגרמני הוכיח פיגורטיביות שבסגנון מקס בקמן, סירב להשלים עם דין ההפשטה. ב-1960 עלו שתי תערוכות יחיד שלו במוזיאון תל אביב לאמנות וסדרה של עבודות מונומנטאליות באשקלון, חיפה, גבעתיים ותל אביב. במהלך שנת 1961 יצר סבא ארבע עבודות גדולות יחסית במדיומים שונים בעקבות ביקור בקיסריה ועתיקותיה. שלוש מהן כונו על ידו "ארכאולוגיה" והרביעית כונתה "קיסריה". בדיעבד היו אלו עבודותיו הגדולות האחרונות. משנת 1964 ועד מותו יצר סבא למעלה ממאה קולאז'ים קטנים, שנושאיהם חידתיים, אשר יוצרים עולם קסום ומלא מסתורין. מעין "ברכת פרידה מהעולם המוכר". מאז ומעולם ראה עצמו סבא, מזוהה עם האוונגרד והקידמה. סדרת "האלמנטים" שלו מנסחת את הדימוי החומרי במונחים צורניים טהורים, מה שאמני ההפשטה כינו "ערכים". משימתו הייתה ברורה: לאחד את המודרניות עם ה"ממשי", לשלב אוטונומיה אמנותית עם מחויבות ל"עולם שבחוץ".